התפתחות פגים

הודעת שגיאה

  • Deprecated function: The each() function is deprecated. This message will be suppressed on further calls ב-book_prev() (שורה 775 מ-/home2/clinika/public_html/modules/book/book.module).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6489 מ-/home2/clinika/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6489 מ-/home2/clinika/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6489 מ-/home2/clinika/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6489 מ-/home2/clinika/public_html/includes/common.inc).
  • Deprecated function: implode(): Passing glue string after array is deprecated. Swap the parameters ב-drupal_get_feeds() (שורה 394 מ-/home2/clinika/public_html/includes/common.inc).

 מה מאפיין תינוקות שנולדו פגים?

פג הוא תינוק שנולד טרם זמנו- מתחת לגיל הריון 37 שבועות. לא משנה מה משקלו. ומכיוון שנולד פחות בשל להתמודד עם הסביבה - מסלול התפתחותו השתנה לתמיד. אנו יודעים היום, בניגוד למה שחשבו בזמנו, כי תינוק שנולד פג "ישלים את הפער" עם הגיל  אבל ישמור על מאפייני התפתחות ייחודיים לו לכל אורך חייו.

בנוגע להתפתחות פגים אנו יודעים היום שקיימים שינויים במערכות גוף רבות למשל-

א.מערכת העצבים המרכזית- מוח וחוט השדרה

אנו יודעים ממחקר בו השוו בין תינוקות שנולדו במועד לבין פגים שהגיעו לגיל מועד שקיימת אצל הפגים ירידה בכמות החומר האפור (גופי התאים) בגרעינים הבאזליים האחראים על השליטה בתנועות המוטוריות והמקשרים בין קליפת המוח (הקורטקס) לבין חלקים פנימיים במוח - במיוחד אצל פגים שסבלו מBPD (מחלה ריאתית של פגים). יש מקרים בהם קיימת עליה בנפח נוזל השדרה, קיים מספר מופחת של סינפסות (תחנות קשר בין תאי עצב), לעיתים יכולים להתרחש דימומים מוחיים ופגיעה בחומר הלבן, כמו כן ישנם אזורים במוח שהם רגישים במיוחד לפגיעה אצל פגים כגון אזור ה-SUBPLAT (שזה בעצם אזור של תהליך התמיינות וחלוקה ראשונית בקליפת המוח שמאוד רגיש להיפוקסיה (ירידה בריכוז החמצן בדם), אזור התלמוס- המקשר בין קליפת המוח לשאר חלקי המוח ואחראי על עיבוד אינפורמציה חושית- מסביר רגישות יתר תחושתית אל פגים, איזור ההיפוקמפוס- האחראי על למידה וזיכרון ועוד.

ב.מערכת שלד -שריר ומערכת התנועה

לפגים מאזן שונה של סיבים אדומים ולבנים בשריר- יש להם יותר סיבי שריר לבנים (שנועדו לפעולה חזקה ומהירה כגון קפיצה והמתעייפים מהר יותר) ופחות סיבים אדומים (שיכולים לפעול זמן ממושך יותר עם מתח התכווצות נמוך יותר) מה שגורם לכך שיכולתם לייצב עצמם בעת תנוחה או תנועה מופחתת וכן שפעולת השרירים תהיה מהירה ופחות מווסתת.

לפגים היה פחות זמן להיות בכיפוף פיזיולוגי זאת אומרת כל מערכות התחושה והתנועה בגופם מכוונות לכיוון יישור. השרירים המיישרים מקוצרים ופחות גמישים, השרירים המכופפים יותר חלשים מה שמפריע לפג להתארגן עם גופו במרחב בצורה יעילה ומפריע לו לווסת את עצמו.

מבחינת התפתחות הפגים יש להם טונוס שריר בסיסי נמוך יותר, כוח ומסת שריר נמוכים יותר וטווחי תנועה מפרקיים גדולים יותר. הרפלקסים הגידיים לא מווסתים מה שגורם לרעד בקצוות הגוף ולקפיצות.

בנוסף לכך מבחינה התפתחותית קיימת אצל הפגים תופעה הנקראת "אוסטאופניה של פגות"- הגורמת לירידה בצפיפות העצם עם הלידה ולבעיות גדילה של העצמות. עקב כך קיימת סכנה לשברים במהלך האשפוז בפגיה.

כל אלו הם בעצם ביטויים של חוסר בשלות של התפתחות המערכת הנוירו-מוסקולרית אצל פגים.

ג.מערכות התחושה

הקלט התחושתי מהסביבה אינו מתאים ליכולות ולצרכי הפג- מערכות הראיה והשמע, מערכת הריח עדיין אינן בשלות- ונאלצות להתמודד עם גירויים חזקים של רעש ריח ואור בפגיה. מצד שני מערכות התחושה העמוקה והשטחית, המערכת הוסטיבולרית האחראית על התאמת תנועת הראש בחלל כבר עובדות אך לא מסוגלות להתמודד עם התנאים מחוץ לרחם שהם קשים מדי לתנועה ולכן לא מקבלות מספיק גירוי שממשיך את התפתחותן התקין. מבחינת התפתחות הפגים קיים בעצם פרדוקס בסביבת הפגייה מכיוון שמחד היא הפגיה מאפשרת את הישרדותו אך מאידך התינוק הפג נחשף לגירויים שונים שעדיין אינו בשל להתמודד עמם.

ד.שינויים פיזיולוגיים

לשינויים הפיזיולוגיים התכופים שחווה הפג- ירידה בדופק, לחץ דם גבוה, עליה במספר הנשימות בדקה, מחזורי שינה וערות לא סדירים יש השפעה ישירה על רמת הסטרס בה נמצא הפג ועל החשיפה לפגיעה נוספת בשאר המערכות שדיברנו עליהן קודם. סטרס יוצר מעגל קסמים מרושע שמחמיר את מצבו של הפג מבחינה התפתחותית, פיזיולוגית, תחושתית ונוירולוגית.

מכל הסיבות הללו ברור מדוע  יש לבצע מעקב על התפתחות פגים הכולל רופא התפתחותי ופיזיותרפיסט שיעזרו לפג ולבני משפחתו ולא משנה אם מדובר בפג גדול (שנולד בשבוע מ-34 ומעלה) או בפג קטן. בכל מקרה מבחינה התפתחותית ישב להמשיך ולעודד את התינוק הפג להתפתחות טיפיקלית מיטבית ולתת פתרונות טיפוליים במידת הצורך בהמשך הדרך ולאחר השחרור מהפגייה.חשוב לבצע את המעקב ההתפתחותי לאורח כל ההתפתחות ובשנים הראשונות לחיים, לפחות עד הכניסה לבית הספר.

בהצלחה!